|
|
הגשם והרוח אופייניים שניהם לימות החורף וקשורים זה בזה משכבר הימים . בהזכרת גשמים בתפילה אומרים : " משיב הרוח ומוריד הגשם . " ומוכר מאוד הפתגם : " נשיאים ורוח וגשם אין – איש מתהלל במתת שקר" ( משלי כה , יד , ( כלומר : אדם המבטיח לתת ואינו מקיים דומה לעננים = ) נשיאים ) ורוח שאין עמם גשם . המילה רוח מציינת ביסודה משב אוויר ונשיפת אוויר . לצד המשמעות היסודית , המילה ' רוח' משמשת במשמעויות מושאלות מימי קדם ועד ימינו : נשמה וחיים , כוחות נפש וכדומה . בפיוט ' אדון עולם' אנו אומרים " בידו אפקיד רוחי" – על פי תהלים לא , ו . המשמעויות המושאלות רווחות מאוד בניבים , כגון ' משל ברוחו' ( התאפק , ( ' ארך רוח' ( סבלני , ( ' מורת רוח' ( חוסר נחת , ( ' שאר רוח' ( השראה , אצילות ) – כל אלה שאובים מן התנ"ך ; ' נכנסה בו רוח שטות' – מספרות חז"ל ; וצירופים שהתחדשו בדורות האחרונים : 'מצב רוח , ' 'רוח החוק' ועוד . בספרות הפילוסופיה של ימי הביניים נוצרו על פי הערבית שם התואר רוחני והשם המופשט רוחניות לציון דברים השייכים לרוח , היפוכם של 'חומרי' ו'חומריות . ' עוד ניגוד של רוחניות הוא גשמיות . אך הגשם שממנו נוצרה...
To the book |
|
|