|
|
המילה שלום היא ממילות היסוד של לשוננו . שורשה של"ם מעיד על המשמעות הבסיסית שלה – ' מצב של שלמות : ' שלמות גופנית ונפשית , ביטחון פנימי וחיצוני , יחסים תקינים בין איש לרעהו ובין עמים ועוד . ואכן בתנ"ך המילה מופיעה בהקשרים רבים ומגוונים שבכולם אפשר לחוש את המשמעות הבסיסית הזאת . הנה לדוגמה פסוק המעיד על המשמעות של שלמות פיזית ( על דרך השלילה : ( " אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי" ( תהלים לח , ד . ( ' שלום' מקבילה כאן ל'מתום' ( מן השורש תמ , ( "ם ומשמע שתיהן שלמות . שלום באה בתנ"ך בסמיכות ובהקבלה ל'שקט , ' ' בטח , ' ' שלווה : ' " וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים" ( ישעיהו לב , יח (; " יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך" ( תהלים קכב , ז (; " ושלום ושקט אתן על ישראל" ( דברי הימים א כב , ט . ( בהקשרים אחרים באה המילה שלום בהקבלה ל'טוב' ובניגוד ל'רע . ' על מרדכי נאמר שהוא " דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו" ( אסתר י , ג (; ובירמיהו נאמר " מחשבות שלום ולא לרעה" ( כט , יא . ( בעברית החדשה משמעה העיקרי של המילה שלום הוא ניגוד ( מוחלט ) למלחמה וליחסי איבה . מקורה של משמעות זו בתנ"ך ...
To the book |
|
|