|
|
המשפט " אתיא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא , " והדומים לו , מופיעים בירושלמי במקומות אלה : . 1 במשנה שביעית ח , ז , נאמר : " אין מבשלין ירק שלשביעית בשמן שלתרומה שלא יביאינו לידי פסול ר' שמעון מתיר [ ו ] אחרון ( ה ) אחרון ניתפס בשביעית והפירי עצמו אסור , " ובירושלמי שם ( ח , ז [ לח , [ ע"ב מהדורת האקדמיה : ( תמן תנינן " ובכולן הכהנים רשאין לשנות באכילתן ולאוכלן צלויין שלוקים ומבושלים וליתן לתוכן תבלי חולין ותבלי תרומה . } דברי ר' שמעון . } ר' מאיר או' לא יתן לתוכן שלא יביא את התרומה לידי פסול" < משנה זבחים י , ז . > אתייא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן ודיחידאה ד ! הכא ! כסתמא ד ! תמן ! אלא דסתמא דהכא ר' מאיר דתמן וו ר' מאיר ור' שמעון הל' כר' שמעון . אמ' ר' יוסה אשתאלית לאילין דבית ר' ינאי אמ' נהיגין הוינן מבשלין על יד על יד ואוכלין . מיי כדון הל' כר' מאיר דתמן היא רבנין דהכא . אפשטיין ( מבוא , עמ' ( 1160 כתב : זבחים פ"י מ"ז : ובכולם הכהנים רשאין לשנות באכילתן וכו' ולתת לתוכן תבלין חולין ותבלין תרומה דברי ר' שמעון ר' מאיר אומר לא וכו' — ליתא " דברי ר"ש" בציטאט שבבבלי זבח...
To the book |
|
|