|
|
גם חוקרי הספרות התלמודית , החל מן הדורות הראשונים של חכמת ישראל , סברו אף הם כשיטה שברבי הוא לשון של כבוד וגדולה . כך יוצא מלשונם במפורש או מסגנונם מכללא , כשהדגישו את אזכור המילה הזאת כמונח ללא רמז למובנו בן רבי . צונץ כתב על קובצי האגדה המאוחרים : " יש בהן צד מופלא המיוחד במינו , שעד כמה שאני יודע לא הרגיש בו שום אדם , והיינו , שמוצאים אנו בהן כאן וכאן שמות של חכמי התורה ובעלי הגדה , שבכתבי ההלכה ובכל ספרי ההגדה הקדומה אינם נקראים מעולם ב צ ו ר ה ז . ו" בפירוטם של דברים נאמר : " ר' אבין [ ... ] ולפרקים בצירוף ההוספה ' בי רבי , '" ובמקור בגרמנית בתעתיק בלבד , ללא קביעת משמעו של מונח זה : . “ bisweilen mit dem Zusatze ‘ bi ’rabbi " על ר' ברכיה העיר צונץ : " מוצאים אנו אותו עתים בצירוף תואר הכבוד ' הכהן , ' עתים בצירוף ' בי רבי . '" המקור מלמד קצת יותר על התייחסותו של המחבר : “ tri fft man balt . mit dem Ehrentitel ‘ ’hacohen , balt mit dem ‘ bi rabbi "’ המילה " "הכהן נשארה בלועזית בתעתיק העברי , כסגנון האומר שהקורא ידע מעצמו מה פירושו , והוא הדין באזכורו של בי"ה רבי , " ללא תוספת פירוש...
To the book |
|
|