|
|
מהותו של תורף סתומה , הן מבחינת הגדרתו בתפקודו ההלכתי הן מבחינה לשונית . המילה אינה מופיעה בדברי התנאים , אולם האמוראים מזכירים אותה בדיוניהם בשני התלמודים . " כתב תורף בטופס" היא מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש החוזרת ונשנית כמה פעמים בירושלמי . סתם התלמוד בבבלי מזהה את תורף עם מקומות בגטי נשים ובשאר שטרות שיש בהם נתונים אישיים המשתנים לפי זהות בעלי השטר ונסיבות העסקה . בשיטה זו הלכו רש"י , הרמב"ם ושאר הראשונים , כדרכם לבסס את פירושיהם על דברי סתם התלמוד בבבלי , וכן גם ספר הערוך , ובעקבותיו כל המילונים ללשון חז"ל . הראשונים ראו דיבורים אלו כעיקר לשון השטר , הנחשב חיוני לכשרותו של כל שטר ושטר . מתוך כך נהגו להוסיף על הגדרת תורף גם דיבורים אחרים שהם עיקר והכרחיים לתוקף השטר לפי הדעות השונות , כגון " הרי את מותרת לכל אדם . " לרוב דימו הראשונים שתורף כתוב בראש השטר , וכך כתב הרמב"ן במפורש : " פרש"י [ ... ] ז"ל שהתורף הוא מקום המלוה והלוה והערב והמעות והזמן , והוא בראש השטר . " אולם בסוגיות הירושלמי , ובמיוחד במחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש הבאה כמה וכמה פעמים בירושלמי במסכת גיטין , לא ניתן לפרש את ת...
To the book |
|
|