|
|
כאמור בפרקים הקודמים , המשנה מציעה מעין " מחלוקת" בשאלה מהו גופו של גט . לדעת ר' יהודה , גופו של גט הוא " ודן די יהויי ליך מיני ספר תירוכין ואיגרת שיבוקין לימהך להיתנסבה לכל גבר דיתצביין" ( גיטין ט , ג , ( הדומה ברובו לנוסח המקובל בגיטין מימי גט מצדה ועד היום , ואילו לדעת תנא קמא , גופו של גט הוא הלשון " הרי את מותרת לכל אדם . " כבר תמהנו בנוגע לדעה זו אם אין כאן ניסיון לנקוט נוסח עברי לעומת מסורת השטרות הארמיים , נוסח המושאל מן האמירה בעל פה בשעת מסירת הגט . בפועל לא נכלל " הרי את מותרת לכל אדם" בכל הגיטין הישנים מאז גט מצדה ועד למאה האחת עשרה , אשר ממנה ואילך אנו עדים לצירופו ההדרגתי לגיטין , ולהתייחסות הולכת וגוברת של הפוסקים לסעיף זה , עד שנעשה תחיבה עברית בתוך הגט הארמי : " והנהיג רבינו תם לכתוב לשון זה בגט אבל בטופסי גיטין לא היה כתוב" ( תוספות גיטין כו . ( ע"א . 207 וכך מופיע ב"תופס הגט" שבספר הישר לרבינו תם , מהדורת שלזינגר , ירושלים תשי"ט , סימן קלט , עמ' . 102 אף בנוסח הגט שברמב ) "ם גירושין ד יב ) מובא סעיף זה בסוף הגט , סמוך לפני " ודין , " כגוף זר לחלוטין : " ואינש לא ימחה...
To the book |
|
|