צוין לעיל שרש"י כינה את התורף " גילוי של שטר . " הסבר זה יבא לתורת השטרות מתחומים אחרים שבהם מוזכר תר"ף , אבל קשה מאוד להכריע אם בהקשרים השונים הללו מופיעה מילה אחת או הומונימים שאין ביניהם קשר מילונאי . שנינו בתרומות ח , ח : " חבית שלתרומה שנולד לה ספק טומאה , ר' אליעזר אומ : ' אם היתה מונחת במקום התורפה יניחנה במקום המוצנע , אם היתה מגולה — יכסנה . ר' יהושע אומ : ' אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום התר ( ו ) פה , אם היתה מכוסה — יגלינה . רבן גמליאל אומ : ' אל יחדש בה דבר . " במשנה זו , " מקום התורפה" הוא ניגודו של " מקום המוצנע . " הרמב"ם פירש : " ותורפה , הוא המקום שאינו נשמר וקרוב הדבר שתאבד שם . " סביר מאוד להניח שרש"י ביקש הגדרה שתתאים לתורף / תורפה בהקשרים השונים , ובשל כך נקט " גילוי , " המתאים ל"מקום שאינו נשמר , " ועשוי לדעתו להתאים גם לתורף של גט . המושג גלוי קשור לתורת השטרות על פי הפסוק בספר ירמיהו : " ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי" ( לב , יא , ( ולדרשתו בתורת התנאים . אף תיבות אחרות שרש"י ראה בהן אותה לקסמה הוא פירש בלשון " גלוי . " גם בפירוש הגא...
To the book