|
|
במקרא באה עולם בעיקר בשימוש של תואר פועל , לרוב בצירוף מילות יחס או יחסות : עד עולם , לעולם , מעולם . בספר תהלים נפוצה השמטת מילת היחס כדרך לשון פיוטית ללא שינוי משמע : " ה' מלך עולם ועד" ( תה' י , טז ) = לעולם ועד . . 19 והוא הדין בנוגע ליתר השפות , וכפי שכבר העיר סטון לגבי לטינית , אחרית הימים , עמ' : 178 “ Th e di ff erence between ‘ world ’ and ‘ age ’ is o ft en di ffi cult to discern in any given . text " . 20 תופעה זו תודגם להלן . . 21 בפירוש ראב"ע לשמות כא , ו : " ועבדו לעולם — ידענו כי מלת לעולם בלשון הקדש הוא זמן , כמו : כבר היה לעולמים ( קה' א , י ) — זמנים ; וישב שם עד עולם ( שמ"א א , כב ) — עד זמן שיהיה גדול ; וכן ועבדו לעולם — לזמנו של יובל שאין זמן מועדי ישראל ארוך ממנו . ויציאת חירות , כאילו עולם מתחדש ; או יהיה פירושו שישוב לזמנו הראשון , שיהיה חפשי . " . 22 השמטות אלה עשויות ליצור רצף שבו ידמה המעיין כאילו באה מילת עולם כמשמעה המאוחר , כבתהלים סו , ז : " משל בגבורתו עולם . " וכבר פירש ראב"ע שם : " אין עולם ( בכל זמן ) בכל המקרא , רק זמן ונצח . והטעם : שהשם מושל לעולם ...
To the book |
|
|