אם אחת, שבעה בנים כהנים גדולים וארבע קריאות בתלמוד

אסתר פישר במאמר זה אבקש להדגים כיצד קריאה במקורות יהודיים , מבעד למשקפיים ביקורתיים ופמיניסטיים , יכולה להעשיר ולהרחיב את נקודות המבט שלנו על הטקסט . אין דרך קריאה אחת של ‘ פרשנות פמיניסטית , ' כשם שאין הגדרה אחת אחידה למושג ‘ פמיניזם . ' אדגים להלן דרכים שונות לקריאת טקסט תלמודי , הראשונה מסורתית והשאר יוצאות מנקודת מבטה של התאוריה הפמיניסטית על מגוון דגשיה . אבקש להראות כיצד שלל קריאות אלו מעשירות את נקודות המבט שלנו על הטקסט ומאפשרות לנו , נשים וגברים , לצאת מהן נשכרים . הסיפור התלמודי שבו אעסוק הוא סיפורה של קמחית , אם למשפחה מפוארת ששבעת בניה זכו לכהונה גדולה . הסיפור חושף את המתרחש מאחורי הקלעים של עולם הכהונה הגדולה , ובמידה רבה גם את מי שאחראית לפאר בגדיהם ומעמדם : האם . סיפור זה מופיע בכמה מקבילות בספרות חז״ל . אבחן כאן שתיים מהופעותיו , בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי . קמחית ובניה ( גרסת הירושלמי ) מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לטייל עם המלך ערב יום הכיפורים עם חשיכה ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימאתו ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו . אותו היום ראת אימן = ] ראתה אמם ] שני בניה...  To the book