יגל חוזר לספר את קורותיו

( כא ) ויהי אחרי הדברים האלה נסעו הנפשות האלה מאתנו ואנחנו חזרנו לדברינו ואתחיל לספר הראשי פרקים שהיו בינינו [ בין מרת רי " נה ואברהם יגל ] ואומר : "תחילה היה ראוי לי לקחת מן הריוח הראשון אשר ירויחו המעות ההם לחשבון ט " ו למאה ולתת למרת רינה נקיים מכל מם ועול ושום הוצאה מסודרת ובלתי מסודרת עשרה למאה מדי שנה בשנה . והמותר היינו מן העשרה עד הט '' ו לקחת מהם כל הוצאת העוברות על החנות מדי שנה בשנה תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן וגם הוצאות ושכירות האיש ההוא אשר היה נאמן אצלה וכל שאר ההוצאות ונזקים וגרמי . ואם ישאר מהם שום דבר היה עלי לחלק המותר ההוא עם איש עתי שהיה ברצונה להטיב אותו ולתת לו במתנה גם לי גם לו צפורים עפות ויוני הדרםויות . " ויען א ] א " אדוני אבי ] ויאמר : "ואם סכלותך ומעוט הבנתך התנה עמך את כל אלה מה תתאונן על זאת ? הלא הכתוב אמר : 'אולת אדם תסלף דרכו וכו " . '' והיה לך בתחילה להתיעץ עם אנשים חכמים וידועים והיו מורים לך את הדרך תעלה בה ותשועה ברוב יועץ . " ואען ואומר : "הקשב ארוני את דברי אם כנים בעיניך . אנכי הייתי אז כאיש הטובע בנהר שאפי ' חרב חדה תהיה מתוחה עליו יתלה עליה ול...  To the book