נאום המהמר

( יח ) ויען השני ויאמר : "את חטאי אני מזכיר היום . דעו איפה כי בילדותי מת אבי שהיה מחזיק בי ומשלחני אל בית הספר . ויהי במותו כתנוק הבורח מן הספר עזבתי המלמד והלימודים ותחת הספרים לקחתי הקלפים והקובייאות ובהם זקנתי ושבתי ויגעתי כל ימי . ולא הייתי נותן מרגוע לנפשי אלא בבקר השכם הייתי ממהר לאמר תפילות ובקשות ומקצר ועולה כמו שהיה עושה ר ' עקיבה בהתפלל תפילתו עם הצבור . ומיד הייתי הולך אל מקום הועד לצחק עם החברים ושמה הייתי אוכל קמעא ושותה קמעא וישן קמעא כדי שלא לאבד מעט מהזמן . וימי השבתות והימים טובים שהם ימי מרגוע ומנוח לכל יגיעי כה בהם מנוחה לא מצאתי אבל הייתי מצר מפני הבטול וכמה הייתי משבח דברי רז"ל בכתובות שהבטלה מביאה לידי שעמום . וכה היה משפט ימי ולילי עד עת בא ופגע ללכת בדרך כל הארץ . ועתה מן השמים גזרו עלי ללכת נע ונד כל כך זמן כמו שאבדתי בקלפים ובקובייאו ' וללכת עם מלמדי תינוקו ' ללמוד מהם דעת ובינה כדי שאחרי כל הצער הזה הבא עלי אוכל להסתופף בחצרות ' אל במתיבתא דרקיעא . " ( יט < ונאמר אליו : "אמור נא לנו אם קראת ושנית איך עזבת 'אילת אהבים ' ללכת אחרי שבוש 143 ירמיהו מח , י . 144 ...  To the book