( ד ) "כי האמנה דעה חכמה לנפשיך כי בעוד היותך אסור ברהטי החומר לא תוכל לדעת שום דבר ברור על אופניו יען כי גופך וחומרך מעיק עליך . והנפש הזאת אשר בך מתפעל' במאד מכל קורות הגוף . ואיך תוכל לדעת הדברים העמוקי ' והיא [ נפשך ] אסורה ברהטים . הלא ידעת מה השיב הקב " ה למשה איש האלקי ' אשר גופו היה זך ונקי מכל הגשמיים שנבראו ומ '' מ בבקשו לדעת דרכי האלקים נאמר לו : 'כי לא יראני האדם וחי . ' ( ה ) אמנם אמר לו : 'וראית את אחורי ' ( שם ) היינו לדעת השתלשלות העולמי כאמרם ז " ל : 'הראה לו למשה קשר של תפילין וכו " רצו בזה שהראה לו התקשרו ' העולמות אלו באלו ואלו נשפעים מאלו ומשפיעי ' לאלו עד שיכלה הדבר ליוצר יחד כולם ומבין אל כל מעשיהם ' . " ויאמר לאדם הן יראת אלקים והליכתו בדרכיו ותורת ה ' תמימה היא חכמה שבה יזכה האדם להשיג אחרי הפרדו מהחומר את טוב ה ' בנועם היכלו . וסור מרע בינה . אלו מצות לא תעשה . וגם שאר הדברים הנאסרים אם מפני ישובו של עולם וחברת הבריות כגון לעשות עם כל אדם לפנים משורת הדין ולרחם עליהם ושלא להעמיד דיניו ודבריו על קו הדין הנימוסי כאומרם ז " ל : ' לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דב...
To the book