|
|
לתוך חלל ולתוך הזמן מוצב האדם עם קיומו . את החלל הסובב אותו יכול הוא לעתים להחליף , ועל המרחקים שבו הוא יכול להתגבר בצורות רבות . לאדם נתון תמיד מקום מסוים , מותנה ויחסי . לעומת זאת תפוסים אנו , בני האדם , בזמן ובמהלכו , והוא תמיד אחד . בזמן מוטלים סביב חיינו חוקים קיימים ועומדים , הבאים ממרחק , כמעט שלא מן העולם הזה : מן השמש הכופה על הארץ את מהלכה , מן הירח המהלך סביבה במסלולו הנצחי , ומנקודות מרכז לא ידועות , שרק מנחש אותן דמיוננו והוא מתווה קצה אחרון לתנועת העולמות . החלל יכול להתפשט מאתנו אל מרחקים עד אין גבול ; הזמן משתרע עד אלינו מתוך האין סוף שאין לו חקר . הזמן מתייצב לפנינו וחודר לתוכנו עם ראשית קיומנו והוא נעשה לקיומנו , לשעות , לחודשים ולשנים המהווים את קיומנו . דרכו אנו משתנים , דרכו אנו מובלים ומובאים אל קצנו . שהרי הזמן הוא התרחשות ; זמננו הוא מה שקורה לנו . כך הופיע הגורל , מאז ומעולם , לבני האדם בתמורות של הזמן , אך רק לעתים רחוקות של המרחב . דמויות אלילים קדומות הטוות ומודדות וגוזרות את חוט הקיום , אלות הזמן הן אלוהויות הגורל הקדומות של העמים . ואל הכוכבים , הקובעים את...
To the book |
|
|