ג. איכרים מומרים

מבין היהודים שהתנצרו היוו האיכרים הקבוצה היחידה שהיתה אחידה למדי , ומבחינת מוצאם החברתי של פרטיה אפשר להגדירה הגדרה כוללנית . רובם היו תחילה נוודים מסוגים שונים . בחלקם חיפשו פרנסה , בחלקם עזבו את מקום מגוריהם כדי להשתחרר מעול החובות המשפחתיות או להתחמק מאישה או בעל , ובחלקם ביקשו להימלט מעונש על פשעים . נוודים אלה , שנקראו בלשון הפולנית - ludzie luzni כלומר , אורחי פורחי - השתעבדו לשלאכטה בתור צמיתים , וכך חדרו לקהילות הכפריות בפולין גדול ובמאזוביה . לא אחת קלטו בעלי האחוזות יהודים שהשתדכו בדרכים , נתנו להם סיוע והשפיעו עליהם להתנצר . לאחר מכן , בהתאם להוראות הכמורה בדבר חיתון מומרים עם קאתולים מלידה , מצאו להם בן או בת זוג מבין צמיתיהם . במקרים אלה היתה הטבילה השלב הראשון לכבילת המומרים לאחוזה , והנישואין היו השלב הסופי . המומרים שנמנו עם סוג זה על פי רוב נשאו אלמנות או עלמות מן השכבות החברתיות הכפריות הנמוכות ביותר . איכרים אמידים לא נתנו את בנותיהם ליהודי שהתנצר זה עתה , אף שלא תמיד בחלו עלמות המיגזר הזה בבני זוג שבאו מקרב אורחי פורחי אלה שהשתעבדו . דומה , כי הדבר לא נבע מיחס עוין ...  To the book