|
|
הזמן . 20 . 3 ( 4 . 2 ) . 1903 , 20 במקרה הייתי הראשון שיצא נגד אחד העם , כלומר נגד ביקורתו החדשה על 'אלטנוילנד ' של הד"ר הרצל . 36 לפי דעת אחד העם , התכוון המחבר שיהיה ספרו לתל שכל הציונים יהיו פונים אליו , ואילו לפי דעתי אין הספר אלא תל מתלי תלים של הרומנים , שנועדו אך לרומם את הרוח , לעורר את הרגש , לפעמים גם לשבר את האזן , אבל בשום אופן לא להורות הלכה למעשה . השתדלתי להראות , עד כמה שמוכח מתוך הרומן עצמו , שמעולם לא עלה על דעתו של הרצל לתת לספרו זה את ערכה של חתימת הציונות . הד " ר הרצל עניו הוא ואינו חפץ להתערב בשאלות שאינו חושב עצמו מומחה להן , ומפני זה הוא נותן אך את המשבצת ומניח לאחרים לתת בתוכה את אבני המילואים ... אחרי מכתבי הראשון שבו נגעתי בשאלה זו בדרך כלל , היה בלבי לגשת אחר כך לבירור ההבדל שבין השקפותיו של אחד העם ובין השקפותיו של הד " ר הרצל . אולם בין כך נדפס ב ' די ועלט ' ונעתק ב ' הצפירה' מאמרו של מאכס נורדאו , שלאושרנו 'עוד לא בא כבושם הזה ' בספרותנו הציונית מן הקונגרס הראשון ועד היום , ומאמרו של נורדאו הוא לעת עתה היחיד במינו . בשעה כזו אי אפשר עוד לטפל בקרירות רוח...
To the book |
|
|