אחרית דבר

ספר זה מתמקד באיתור מאפייני הקינה של אצ " ג . אילו נמצאה הגדרה , הקובעת נורמות הכרחיות לסוגת הקינה , הייתה השוואת המקרה הפרטי של קינות אצ " ג , למכלול , שמציעה הסוגה , תרומתנו למחקר שירתו . אבל חקר הסוגה בכלל וסוגת הקינה בפרט ( המלמד על מהלכן מהסטטי אל הדינמי דרך ארבע תחנות ראשיות : סוגה ממוסדת , פתוחה , עצמית ואנטי-סוגה ) אינו מאפשר לסמן נורמות חדות , שבהעדרן לא תיתכן השוואה של ממש . על-כן בחרנו במתודה הדדוקטיבית , המעמידה טיפוסים אידיאליים , האמורים להכיל את מהות הסוגה ואת הפוטנציות הגלומות בה , כדי שאפשר יהיה למדוד לאורם את קינות אצ " ג . נזקקנו גם למתודה האינדוקטיבית , מפני ששלושת הטיפוסים האידיאליים אופיינו באופן חלקי בלבד . כל אחד משלושת הטיפוסים האידיאלי ים שנבחרו – קינה המקראית , קינה התלמודית וקינת ימי הביניים – נידון בראשונה מצד עצמו . צירוף נורמות הסוגה של כל אחד מהם הוליד סוגת-על , היא סוגת הקינה העברית , שאת זיקת קינות אצ " ג אליה בוחן הספר . סוגי משנה ראשיים ומשניים של סוגת הקינה של אצ " ג מושווים לתשתיתם העברית . השוואת קינות על יחיד וקינות עצמיות מלמדת , שייחודו של אצ "...  To the book