לאחר בדיקה מדוקדקת – הועברנו אל תוך האזור ליד בנייני הקונסוליה האמריקאית , ושם ציפו לנו המכוניות . את מזוודותינו העבירו לאחר בדיקה במכשירים מגנטיים . גם גופנו נבדק ' ונמצאנו טהורים . ' בקבוקי יין אחדים , ששימחו את לב השומרים , גרמו להם להעלים עין ממשלוח נשק , שכלל מקלע אחד , שהוברח בשיירה שלנו אל העיר . היה זה ' רכוש' גדול בירושלים של אותם הימים . הורשינו להעלות את מזוודותינו על המכונית , אך נצטווינו להמתין בבניין הקונסוליה האמריקאית , עד שהמכונית תסתובב ותסיים את ההכנות האחרונות לנסיעה , בעוד מזוודותינו עליה . לאחר מכן התברר , שרגע קט זה , שבו המכונית נעלמה מעינינו – נוצל לגנבה המונית של חפצים בידי ' שומרי הביטחון והחוק' הבריטיים . לבסוף הועלינו על המכוניות . היינו עשרים איש , משלחת המורים , אנשי צבא מסתתרים , מר אליהו הכרמלי – מטעם ועדת המצב לקהילת ירושלים , ואחדים מבני העיר העתיקה ומבנותיה , שחזרו לחיק אמם הורתם , לאחר שעזבוה בראשית המאורעות . מרחוק נשלחה אלייך נשיקה , אמא , שהניפה ידה לפרידה . האוויר נשא בחובו צפייה מבשרת רעות . שלום אמא שלום ולהתראות ! כאן נפגשתי לראשונה בסגולת ...
To the book