|
|
ארבעה ראשי תרגומים ארמיים הם . תרגום אונקלוס , הפשיטתא , התרגום הארמי של השומרונים ( התהא"ש ) והתרגומים הארץ–ישראליים של היהודים ( בלי לכלול את הסירו–הקסאפלה והתרגום הסורי הארץ–ישראלי . ( הבא להשוות בין תרגומים קרובים ראוי שיפריד בין מסורת הביאור המשתקפת בתרגום ובין טיבה של לשון המטרה . מסורת ביאור כיצד ? בבר' לו 24 כתוב : " הוא ענה אשר מצא את הימם במקבר . " המילה ימם התבארה בתרגומים בדרכים שונות . תרגום השבעים תיעתק (; ) הוולגאטה תרגמה : )‘ " aquas calidas " מים חמים (; ' אונקלוס תרגם : גבריא )‘ גיבורים (; ' שרידי התרגום מהגניזה – ערדיא )‘ ערודים (; ' התהא"ש ביאר : אימאי ( הנוסח השומרוני : אימים , ( המיוחס ליונתן : כוקנייתא )‘ פרדות , ( ' הערבי בעאל )‘ פרדים ( ' והפשיטתא תרגמה : מיא )‘ מים . ( ' הרי כאן מסורות ביאור שונות בתרגומים השונים . ואשר לטיבה של לשון המטרה . אפשר שהתרגומים הקרובים קרבה לשונית יכוונו לאותה המשמעות גופה בבואם לתרגם מילה מן המקור , אלא שבאוצר המילים של המתרגמים שמורות מילים שונות לציון משמעות זו . כך למשל ראו כל המתרגמים במילה דוכיפת , הנזכרת ברשימת העופות הטמאים...
To the book |
|
|