סוף דבר הפיוטים והקצות על סול על פי משנת המגדר

למעט הפיוט של ברדוגו , שבו מתואר האויב כ"זד יהיר" ש"אוה חשק חכה / לכבש את המלכה , " רוב הפיוטים שחוברו סמוך למותה של סול מציינים שעלילת השקר נרקמה בעיקר ממניעים דתיים ואידאולוגיים ולא ממניעים מיניים ורגשיים . כאשר לא עלה בידו לכבוש אותה , החליט האויב לטפול עליה עלילת שקר . ברוב הפיוטים והקצות לא מצוינים שם משפחתה , עיר הולדתה , גילה , שמות הוריה , אופיו של מקום מגוריה ודרך חינוכה . חוסר עיגונה של הדמות בזמן ובמקום תמוה עד מאוד , משום שמדובר במקרה שהתרחש בקרבת מקום ( לפחות עבור מונסונייגו ואלבאז . ( הפייטנים בחרו לכונן את הכתיבה הפיוטית על פי שיח שכולו דידקטיות וסמכותיות המתרכז במעשה גבורה המאדיר את היהדות , בלי להתייחס לסיפור החיים של סול . סול הפכה מדמות היסטורית לדמות אלגורית של קדושה נטולת זהות ואפיונים אישיים . הפיוטים והקצות משתמשים במכלול של אטריבוטים , של דימויים ושל מטפורות השמורים בדרך כלל לצדיקים ולחכמים שרובם מזוהים עם המין הגברי . לא מדובר בהיערכות היסטורית ופואטית מצד המחברים כדי שהווייתה של עלמה יהודייה שמתה על קידוש השם , על הרקע ההיסטורי , הסוציו פוליטי והתרבותי שלה , ת...  To the book