ג. בין ספרות לתרבות חומרית

כאן המקום ללמוד פרק מאופני הזיקה בין ההוויה התרבותית העולה מהקצא על פי גרסת פליישר ועל פי גרסת " קצות האר"ש" ובין המציאות ההיסטורית של חיי יום יום של יהודי מרוקו במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים , במיוחד בנושא כמו מלאכת הרקמה , כפי שתועד בידי החוקר גואשון ( Goichon ) במאמר ארוך מאוד משנת . 1939 המאמר מתאר במפורט את תהליך העשייה של " לעקאד" ( כפתורי הרקמה ) על ידי הנשים הרוקמות בפאס . המחבר מדגיש שמלאכה זו הפכה נחלת היהודיות במלאח שבפאס יותר מאשר נחלת המוסלמיות ב"מדינה" ( הרובע המוסלמי ) של פאס . הוא מונה את שמות הכלים לעשיית " לעקאד" בערבית יהודית ובערבית של התושבים המוסלמים , כמו מוט הברזל שבקצהו מלפפים את הכפתור בחוטי זהב . ברובע המוסלמי בפאס הוא מכונה " אספה" ובמלאח " מולדי . " הוא מסיים את הפרק על עשיית " לעקאד" במילים : " עד לא מזמן , שימשה רקמת ' לעקאד' מלאכה בלעדית ליהודיות . בשנת 1936 התחתנה יהודייה עם מוסלמי של ה'מדינה' ואימצה את דת האסלאם . היא עסקה במלאכה זאת והקימה בביתה בית מלאכה קטן , שאליו באו מתלמדות [ מוסלמיות ] רבות . שנה לאחר מכן פועלות רבות יצאו מבית המלאכה והתחיל...  To the book