ג. שמועות, השערות ועובדות

המכתב מעיד על עצמו שהוא ניזון מפי השמועה בלבד , כיוון שלא היה די זמן לחקור את נסיבות הפרשה לאשורן . ברם , אף על פי שאין לו תוקף של מסמך היסטורי , המכתב כולל אינפורמציה יקרה מפז , למשל שסול הוצאה להורג בעוון " רידה" ( כפירה באסלאם ) על פי גזר דין בהשראת ה"עולמא , " מועצת חכמי הדת באסלאם . עוד מתברר מהמכתב שאביה עבד לפרנסתו כרוכל בגיברלטר . הוא גר שם במשך שנים , רחוק ממשפחתו , וחזר לטנג'יר רק כשאירע המקרה ובתו נקלעה למצוקה קשה . המכתב מציין כעובדה מוגמרת שסול נשבעה אמונים לאסלאם וחזרה בה זמן קצר לאחר מכן . המניע להתאסלמותה הנו רגע של כעס כלפי אמה , שהכתה אותה בצורה חמורה . המכתב מתאר את הנערה כפתיה וכתמה , “( foolish , innocent )" וזוקף את שבועת האמונים לאסלאם ואת החרטה זמן קצר לאחר מכן למידה של פזיזות ושל טיפשות . במכתב שהגיע למשרד החוץ האנגלי ב , 1832 שנתיים לפני פרשת סול , מסופר על יהודי בשם משה בן יהודה בן אסייג מטנג'יר שהתאסלם וברגע שחפץ לחזור ליהדות מצא מקלט בביתו של הקונסול דרומון היי . כאשר נשאל על מעשיו טען שהוא יהודי ולא אמר דבר כדי להתאסלם . אם עשה דבר כזה , אמר , אינו זוכר ש...  To the book