ג. עיוורון ושיגעון

יסוד נוסף המשותף ל"קצת חנה" ול"קצת צדיקא" הוא השיגעון . ב"קצת חנה" הוא מיוחס למלך בגלל כפירתו בקיומו של אל היהודים : כאפר בללאה חמק וזהלאן ( כופר באלוהים משוגע ומטורף ) מוטיב העיוורון בא לחזק את מוטיב השיגעון , כיוון שברובד הסמלי המשוגע והעיוור אינם מסוגלים להבחין באור האמת . מבין ארבע הקצות על סול , שתיים מצביעות על השיגעון כמניע העיקרי להתאסלמותו של יהודי . כך בקצא "ביסם אללאה קאומי : " וואזבתהום דגיא / בראסהא מחנייא / ואס אנא עמיא [ ... ] לוכאן נערף נזיף / מא נוליס חמקא ( השיבה להם מיד / וראשה מורכן / האם אני עיוורת [ ... ] 8 לסרי , תשמ"ז , עמ' . 196 גם אם אדע כי איחנק / לא אהפוך למשוגעת ) בקצא " שמעו יא נאש" מכוון עניין השיגעון לרוצים לפתות את סול בכסף , במלבושים יפים ובחיים טובים . להם היא אומרת : קאלתלו האדא כלאם להבאל / ולי כיפך מא יקול האד סייא ( אמרה לו אלו דברי שטות / ואדם כמוך לא יאמר את הדבר הזה ) בשתי הקצות תארים כמו עיוור ומשוגע , המכוונים לעובדי אלילים בספרות הנבואה ובשיח התוכחה , נועדו לאפיין את המוסלמים , שאינם נחשבים עובדי עבודה זרה . התארים האלה המכוונים נגד האסלאם א...  To the book