ב. ארבעה טיפוסי קצא בכתיבה על סול

באשר למלחון על סול הצדיקה , זה שנמסר לנו בכתב יד , אין אנו יודעים אם המחבר הועיד לו לחן קיים או חדש ואם הושר אי פעם . בסוף השיר מציג את עצמו המחבר כאחד מבין ה"חופאד" , ( H uffad ) כלומר ה"משמרים . " מושג זה , המעוגן במסורת המלחון בשירה הערבית , מצביע על האנשים המיטיבים לנצור בזיכרונם את הקצות ואת הקצידות השונות כדי למסור אותן לדורות הבאים ולאסוף אותן בדיוואנים . אכן , השורש חפ ) "ד חפ ( "ט' בערבית מתפקד בהוראה של שימור השיר באמצעות איסופו בדיוואן . גם במלחון הזה על סול הצדיקה מופיע המשורר כאחד ממגני השירה על פי מוסכמות התרבות הערבית . כפי שנוכיח בהמשך בניתוח הלשוני והתמטי , מגלה המחבר נגישות לתרבות הערבית והמוסלמית שסביבו יותר מאשר מחברי הפיוטים והקצות . במלחון הזה אין כל רמז לזהותו ולמוצאו של המחבר , אבל אפשר להניח שמדובר במשורר יהודי שגר בפאס , אשר למד את אמנות המלחון באופן יסודי בקרב אמנים מוסלמים שאותם היטיב להכיר . זאת תופעה חברתית ראויה לציון בתקופה של חוסר שקט בין שתי העדות בפאס של המאה התשע עשרה . בדרך כלל שירה מסוג המלחון בצפון אפריקה לא הייתה נגישה לקהל הרחב , בשל הסולם הלשונ...  To the book