|
|
ישנו עוד עניין מיוחד במינו בפיוט הזה ביחס לפיוטים האחרים . מונסונייגו טוען בשירו שמעניה של סול סירבו לקחת כופר תמורת שחרורה מעונש מוות : יחד הסכימו וענו / לקחת כפר מאנו לחובה נמנו וגמרו / אין מקים יריעותיה לעובדה זאת משנה חשיבות , והיא דורשת מראשי הקהל היערכות כספית . ואמנם , אם הקהילה אכן הציעה כופר כנאמר בשיר , סביר להניח שהרשויות המשפטיות המוסלמיות יידעו את הנהגת הקהילה , על רבניה , על דייניה ועל נגידיה , בפרשת סול חשואל . סול הייתה בחורה מעיר רחוקה שנשפטה בפאס בבית משפט מוסלמי . היהודים לא יכלו לדעת על המקרה אלמלא יידעו אותם הרשויות המוסלמיות על הדבר . אולם אם הקהילה הציעה כופר , היה העניין צריך לקבל גושפנקה כלשהי בפנקסי הקהילה או לפחות להיות מוזכר בכתביהם של הדיינים ושל מנהיגי הקהילה . אך הכופר לא הוזכר כלל , כשם שלא נזכר אצל שמואל אלבאז , שהיה בעת המקרה מבוגר יותר ממונסונייגו ונתן דיווח מפורט יותר על השתלשלות העניינים . אילו התרחש דבר כה חשוב מעין זה , ודאי היה זוכה לאזכור ולפירוט אצלו . למוסלמים לא היה כל צורך ליידע את הקהילה על סול , כיוון שמבחינתם סול הייתה מוסלמית כופרת החייב...
To the book |
|
|