|
|
לפיוט במרוקו במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה יש זיקה הדוקה לפיוט בספרד של תור הזהב ולפיוט בארץ ישראל מהמאה השישית עד המאה האחת עשרה . כמורשת חשובה לפייטני מרוקו נזכיר גם את הפיוטים שנכללו בסידור התפילה כמו " עלינו לשבח , " " אל אדון על כל המעשים" ותפילת " שמונה עשרה" המיוחסים לתנאים . מתקופה מאוחרת יותר בארץ ישראל נציין את " סדר העבודה" ליום הכיפורים של יוסי בן יוסי ואת הפיוטים של יניי ושל אלעזר הקליר . מחוץ לארץ ישראל , במחצית הראשונה של המאה העשירית חיבר רב סעדיה גאון את יצירותיו המפורסמות . בסוף האלף הראשון ובראשית האלף השני נעשתה איטליה הדרומית אחד המרכזים החשובים לפריחת השירה הליטורגית , והשפעתה מסתעפת מצד אחד עד לצפון איטליה , לארצות אשכנז ולצרפת , ומצד אחר ליוון של התקופה הביזנטית . לדרכי העיצוב המיוחדים בשירה הליטורגית במאות העשירית והאחת עשרה של משה בר קלונימוס ושל משולם בר קלונימוס ושל פייטנים אחרים , המושפעים מהפיוט הארץ ישראלי , ניכרת השפעה על הכתיבה הליטורגית בצפון אפריקה ובדרום איטליה . בספרד המוסלמית , בין המאה העשירית והמאה השלוש עשרה , קיבל השיר הליטורגי ביטוי הודות ל...
To the book |
|
|