|
|
בלק קשור לשילוב בין תיאור לשיום לא רק בתור אובייקט , אלא גם בתור סוכן . הוא זוכר את האיש יצחק ואת פעולתו ההרסנית , אבל מכיוון שהוא אינו יודע את שמו , הוא מתייחס אליו תחילה כאל ' בעל הכלי הלח' ואחר כך כאל ' בעל המכחול . ' חלק מתודעתו המתפתחת של בלק מתבטאת בשיפור יכולתו לתת שמות לדברים ולא רק לתאר אותם . את עצם היותו תמים פחות ומודע יותר אפשר אפוא לתלות בשיפור כישוריו הסמיוטיים . זאת ועוד , במהלך המפגש עם יצחק בלק נמשך למכחול , וליתר דיוק לחומריות שהוא מפיק , משום שזה היה לח ומגעו על העור באותו יום קיץ יבש היה נעים . אבל ככל שהזמן עובר החומריות הזאת ( מסמן ) מוכיחה שהיא בעלת משמעות שבלק אינו יכול להתעלם ממנה : ' הכלי הלח' היה ל'מכחול' ו'בעל המכחול' – למושא חיפושיו . התגובה הפרשנית לכתובת של בלק כרוכה בתנועה של התרחבות – פיזית ותמטית – שמתרחקת והולכת מן הכלב עצמו . עצם הדבר שבלק אינו יכול לקרוא את האותיות שעל עורו , אינו מונע ממנו מלהשתתף בפרשנות שלו עצמו : הוא מצטרף לתנועה הצנטריפוגלית בריצתו בשכונות ירושלים , מבקש להיקרא ולהתפרש , אבל גם קורא ומפרש . אל התנועה הזאת כלפי חוץ נוספת בסופו ...
To the book |
|
|