חובת הקדשת הבכורות לה' מוזכרת בתורה לא פחות משש פעמים : בשמות ( יג , ב , יב–כז ; כב , כח–כט ; לד , יט , ( –כ בויקרא ( כז , כו–כז , ( בבמדבר ( יח , טו–יז ) ובדברים ( טו , יט–כג . ( בפרשיות הללו נידונים בכורות הבהמות הטהורות והטמאות ובכור האדם . עד כאן תוקן וסודר בכורות בהמה טהורה בפרשיות שבספר שמות נאמר רק שיש להקדיש או להעביר את הבכורות לה' אבל לא פורשה דרך ההעברה או ההקדשה . מסתבר שבכורות בהמה טהורה יוקרבו על המזבח אם כקורבן עולה כליל לה' ואם כקורבן שלמים , ובמקרה זה מסתבר שאת בשרם יאכלו הכוהנים . הכתובים בבמדבר ודברים לעומת זאת עומדים בסתירה גלויה זה מול זה . בבמדבר יח מנויים הבכורות ברשימת המתנות לכוהנים : ' כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך' ( פסוק טו . ( בדברים טו לעומת זאת מצווה התורה , ' כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך [ ... ] לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך' ( יט , ( –כ כלומר הבעלים עצמם נהנים מבשר הבכורות הנולדים בעדריהם . הן ההלכה הקומראנית והן ההלכה של חכמים העדיפו את האמור בבמדבר מן האמור בדברים וקבעו...
To the book