מעשר בהמה

מעשר בהמה מנוי בשלוש מן הרשימות הקומראניות של מתנות שניתנות לכוהנים . ברשימת המתנות לכוהנים שבמגילת המקדש , ברשימת המתנות שבברית דמשק ממערה , 4 ועל אלו צריך להוסיף את האמור במקצת מעשי התורה ב , : 63 ' ומעשר הבקר והצון לכוהנים הוא . ' עצם אזכורה של ההלכה במגילה מלמדת על פי טיבו של החיבור שהיא היתה נתונה במחלוקת . אכן , הלכה זו מצטרפת להלכה שלפניה , ' ואף על מטעת עצי המאכל הנטע בארץ ישראל כראשית הוא לכוהנים' ( שם , , ( 62 העוסקת בדין פרות השנה הרביעית ( נטע רבעי ) שאף היא היתה מוקד למחלוקת הלכתית והיא תידון בפרוטרוט בהמשך הפרק . מקורה של המסורת ההלכתית המחייבת את מתן מעשר הבהמה לכוהנים בקריאה פשוטה של הציווי בויקרא כז , לב : ' וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה . לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל . ' מסורת זו מתועדת גם בדברי הימים ב לא , ה–ו . המחבר מוסר שאחרי ניתוץ הבמות והמזבחות וגדיעת האשרות בימי חזקיהו הביאו העם את חובותיהם למקדש בירושלים : ' וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעש...  To the book