|
|
] א [ – ההלכה הכוהנית ור' ישמעאל במאמר שהתפרסם לאחרונה ( ובספר שיצא בעקבותיו ) ביקש ע' ידין לטעון שר' ישמעאל ודבי ר' ישמעאל מייצגים הלכה כוהנית . בחינת טענה זו חשובה לענייננו שכן אם יש ממש בדברי ידין , הרי מתערערת הנחתנו שבאה לידי ביטוי בפרק הנוכחי שכלל הספרות התנאית היא תולדה של המחשבה הפרושית . נבחן את טענותיו של ע' ידין באשר לזהות בין דבי ר' ישמעאל ובין ההלכה הכוהנית . ידין מונה ארבע הלכות שנכללות במגילת מקצת מעשי התורה שהן זהות להלכות של דבי ר' ישמעאל . ואולם המעיין בדבריו לומד שלאמתו של דבר מדובר בשלוש שכן אף הוא מסכים שההלכה העוסקת בטבול יום במגילת מקצת מעשי התורה והמדרש הנרמז בה ( מדרש ששחזר קיסטר ) מעמידים ניגוד מוחלט למדרש של דבי ר' ישמעאל . במגילת מקצת מעשי התורה הכוהן הטהור אינו טבול יום , ואילו ר' ישמעאל קובע שטבול יום טהור להכנת אפר פרה אדומה . שלוש ההלכות הנותרות הנידונות אצל ידין הן הדרישה להביא ביכורים , הלכות שחיטת חולין והאיסור לשחוט בהמה הרה . ביכורים : במגילת מקצת מעשי התורה ( ב , ( 62–63 באה הקביעה שהראשית היא לכוהנים : ' ואף ע [ ל מ ] טעת עצ [ י ] המאכל הנטע בארץ ...
To the book |
|
|