הסגנונות הספרותיים של כתיבת ההלכה במגילות

שתי סוגות ספרותיות עיקריות משמשות בחיבורים הקומראניים שעוסקים בענייני הלכה , ומייצגים אותן באופן המוצלח ביותר ' מגילת המקדש' מצד אחד וחלקים נרחבים מן הקטעים ההלכתיים שבברית דמשק מצד אחר . לפיכך במקום להגדיר את הסגנונות הללו , אתאר כאן את כתיבת ההלכה בשני החיבורים הללו . אכן , כמו בהרבה מקרים אחרים , שני סגנונות אלו הם אבות טיפוס , ובחיבורים אחרים אפשר למצוא מגוון של שילובים ביניהם . מגילת המקדש וסוגת המקרא המשוכתב החיבור הראשון שאסקור הוא כאמור מגילת המקדש . תיאור דרכה של מגילה זו בהצגת ההלכה שווה למעשה לתיאור הסוגה הספרותית של החיבור בכלל מפני שמגילת המקדש רובה ככולה הלכה . מגילת המקדש כתובה בסגנון מקראי מובהק . המגילה היא בחלקה הגדול שכתוב של פסוקי התורה , ואף בחלקים שתוכנם הוא חידוש של מחבריהם , הסגנון הוא חיקוי של לשון התורה . נעיין בשתי פסקאות קצרות ממגילת המקדש שמדגימות יפה את המאפיינים העיקרים של סגנונה . * אהרן שמש בפרק יב בספר דברים , אחרי הציווי על ריכוז הפולחן במקום אשר יבחר , ה' מוסיפה התורה ומתירה למתגוררים בריחוק מן המקדש לשחוט בקר וצאן לצורך אכילה . בהקשר זה מזהירה התורה...  To the book