יצוין , כי מספר היקרויותיו של המונח " קדשה" במקרא אינו עולה על חמש : שלוש פעמים בסיפור יהודה ותמר לעיל ( בר' לח , כא–כב , ( פעם אחת בדב' כג , יח ופעם אחת בהו' ד , יד . משום כך לא קל לחקור את משמעותו של המונח הזה , מה עוד כאשר שלוש מתוך חמש ההיקרויות מרוכזות בסיפור יהודה ותמר , שעיקר עניינו בתיאור תמר המתחפשת לזונה . כל שנותר לנו , אפוא , הוא לדלות משתי ההיקרויות הנותרות ( דב' כג , יח והו' ד , יד ) את מרב המסקנות האפשריות ולאשש אותן בעזרת 65 העדויות המסופוטמיות . בהושע ד , יד נאמר : " לא אפקד על בנותיכם כי תזנינה , ולא על כלותיכם כי תנאפנה , כי הם עם הזנות יפרדו , ועם הקדשות יזבחו , ועם לא יבין ילבט . " W . G . Lambert , BWL , pp . 102-103 64 65 יש פרשנים המוצאים בעמוס ב , ז עדות המתארת את הקדשה . הם מזהים את " "הנערה עם קדשה"ה . " אולם , לדעתי , אין לזהות זו אחיזה בפשט הכתוב , ובצדק דחו אותה על הסף ברסטד ווייס . פרטים על פרשנות זו ראה : צ"פ חיות , ספר תרי עשר , חלק ראשון ( בעריכת א' כהנא , ( עמ' ; 86 מ' בובר , תורת הנביאים , עמ' ; 94 נ' רוזל , עמוס , עמ' W . R . Harper , p . 51 ; A . W...
To the book