ב. מעמדם של סרסורי הזונות בחברה

החוק בוי' יט , כט אינו קובע מה יהיה עונשו של אב הנערה , המשמש לה בפועל כסרסור . הוא מסתפק בהנמקה מדוע אסור לעסוק במקצוע זה : " ולא תזנה הארץ , ומלאה הארץ זמה . " מכאן נכון יהיה להסיק , כי יחס המחוקק לתופעת הסרסרות אינו חמור כל כך . שהרי , אם האב אינו נענש על העסקת בתו בזנות , אדם זר – על אחת כמה וכמה . זאת ועוד , מדברי הושע : "לא אפקד על בנותיכם , כי תזנינה , ועל 14 כלותיכם כי תנאפנה , כי הם עם הזנות יפרדו , ועם הקדשות יזבחו" ( הו' ד , יד , ( ניתן להסיק , כי גם הבנות פטורות מעונש . דומה אפוא , שהחברה הישראלית לא יצאה מגדרה כדי לבער את הזנות ואת הסרסרות מקרבה . אולי , משום שזו הייתה חברה , שבה הנשים נחשבו לרכושו של הגבר . בהיעדר פרטים על הדרך שבה התנהלה סרסרות זו נבקש להלן , בעזרת העדויות המסופוטמיות , ללמוד יותר את תמונת המצב . במסמך מן העיר ניפור BE ) ( 40 14 מהתקופה הבבלית הקדומה מסופר על אישה , המנצלת את בתה המאומצת ומעסיקה אותה בזנות . המסמך תורגם בידי למברט , Xenia ) עמ' , ( 134 וזה תוכנו : " אישה בשם אנ–ארק–רשת ( risat-Uruk-Ina ) אימצה את אתרתם ( Etrtum ) 12 על "תועבה , " ראה לעי...  To the book