רק בשישה מקומות מתוך 34 היקרויותיה כשם עצם במקרא מדובר על נשים , 5 שעסקו בזנות כמקצוע : ( 1 תמר , כלת יהודה ( בר' לח , טו–טז ) ( 2 רחב , הזונה מיריחו ( יהו' ב , א ; ו , יז ) ( 3 אם יפתח הגלעדי ( שופ' יא , א–ב ) ( 4 הזונה מעזה ( שופ' טז , א ) ( 5 שתי הזונות במשפט שלמה ( מל"א ג , טז ) ( 6 הזונות משומרון ( מל"א כב , לח ) על אלה יש להוסיף את הכתוב ביר' ה , ז : " אי לזאת אסלח לך , בניך עזבוני , וישבעו בלא אלהים , ואשביע אותם וינאפו , ובית זונה יתגדדו . " הפועל המתאר את מעשיה ואת עיסוקיה של הזונה הוא זנ"ה ללא מילת יחס : " זנתה תמר כלתך" ( בר' לח , כד ) ודומה לו הכתוב בהושע ב , ז : " כי זנתה אמם הובישה הרתם , " וכך גם בכל המקומות אשר בהם מתוארת אישה העוסקת בזנות , 6 כגון : דב' כב , כא ; יר' ג , א ; יח' כג , ג–ד ועוד . שם העצם " זונה" נגזר משורש זנ"ה , המצוי גם בשפות שמיות אחרות , כגון : זנ"א בארמית , zamawa באתיופית ו–uzen באכדית . זנ"ה מתייחס גם , לדעת 8 ארלנדסן ואחרים , לשורש זנ"ח , שכן , שניהם בנויים על יסוד משותף : זנ + ה' , ח' הוועדה לבדיקת בעיות הזנות , דו"ח הוועדה לבדיקת הזנות , משרד ה...
To the book