העדויות מספר מלכים מוכיחות , כי למעשה , פולחן ה"קדשים" היה מצוי בארץ , וכי כל הניסיונות לבערו ממנה עלו בתוהו . הניסיון הראשון לבטל את התופעה נעשה עוד בימי אסא מלך יהודה , בראשית המאה התשיעית לפסה"נ . בספר מל"א יד , כד נאמר : " וגם קדש היה בארץ , עשו ככל התועבת הגוים , אשר הוריש ה' מפני בני ישראל . " ניסיון זה לא צלח . לכן , ממשיך יהושפט בנו במלאכת ההשמדה , אך ללא הועיל " ) ויעבר הקדשים מן הארץ ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו , " מל"א טו , יב ; ובכב , מז : " ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ . ( " פולחן ה"קדשים" ממשיך לשרוד עד ימי יאשיהו מלך יהודה , היינו עד המחצית השנייה של המאה השביעית : " ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית , ה' אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה" ( מל"ב כג , ז . ( פסוקים אלה , למרות היותם מושפעים , במידה זו או אחרת , מן הרטוריקה המשנהתורתית , משקפים , לדעתי , משהו מן המציאות . זאת , כי בחיי היום–יום החברה הישראלית הייתה חלק אינטגראלי מן החברה במזרח הקדום . היא פעלה והתנהגה ככל הגויים הסובבים אותה . בהשפעתם היו ה"קדשים" ממוסדים ומאורגנים בבית האלוהים ( מל"ב כג , ז . ( ...
To the book