טלי היא מורה לחינוך מיוחד בשנות השלושים לחייה . היא אחות תאומה , ויש לה עוד אחות הגדולה ממנה . היא נשואה ואם לשני ילדים , בת ובן . אביה נפטר לאחר שהיה חולה , כשהייתה בשנות העשרה שלה . את הריאיון אני מקיימת בדירתה שבאחת הערים במרכז הארץ . בדירה מונחים ארגזי קרטון , וטלי מתנצלת ואומרת שהם עומדים לעבור לבית אחר , ולכן יש בלגן . אני מרגישה שהיא משדרת לחץ . טלי מתחילה את דבריה בהתייחסות למנהלת שלה , אף שבקשתי הייתה לספר את סיפור ההצלחות והכישלונות שלה בהוראה : בדיוק עכשיו , השנה , המנהלת עזבה , ואנו עומדים כרגע ככה בסימן שאלה . לא יודעים מי תהיה המנהלת , ויש שמועות שאחת ממורות בית הספר שניגשה למכרז , אולי היא תהיה . וכולן מקוות שהיא כן תהיה , אולי ... ככה ... המנהלת שהייתה לי השנה , מנהלת מאוד ... השתדלה להיות מאוד אסרטיבית , אבל עם הרבה קריזות , הרבה מאוד . אני שמחה שאת אומרת שזה חסוי , כי אני אומרת את הדברים על מנת שיבינו , אני מניחה , גם בהמשך . מאוד אמוציונלית ומאוד קפריזית . זה לטוב ולרע . אני הגעתי לבית הספר הזה לפני ארבע שנים . שנה אחת הייתי בשבתון , ושלוש שנים בעצם עבדתי אתה , עם המ...
To the book