רוב המורות בקבוצה זו סיפרו כי הן ויתרו על סיפוק ועל התקדמות מקצועית לטובת המשפחה . גרסיאלה , מורה לחינוך מיוחד ואם לשלושה , עולה חדשה , מספרת : קודם כול , לא רציתי להיות פה [ בישראל ] מורה , כי ידעתי את כל העניין של החוצפה וכל זה , וידעתי שפה מאוד קשה . אני באה מעולם אחר , אז לא רציתי להתמודד עם זה . רציתי לחפש משהו אחר בשבילי , אבל אחר כך הבנתי שהמשפחה שלי צריכה אותי , אז שעות העבודה נוחות , כמו שתמיד היו לי . ואף על פי שאני יכולה להיות בהשתלמות , אז תמיד אני יכולה להיות קרוב לבית . יפעת , אם לילד קטן ומורה לאנגלית , מספרת : נולד לי ילד , ורציתי להישאר אתו . זה היה לפני שנתיים כבר . הייתי אמורה להתחיל לעבוד ברווחה ( במפעל הייטק ) ו … לא נעים להגיד , אבל לא מתוך ציונות או אידאלים פניתי להוראה . כמובן , יש את הרצון לתרום ולתת ולעזור , אבל זה היה מאוד נוח להיות אתו בבית , לקחת אותו מהפעוטון , לא לעבוד בחגים }…{ אני פשוט רואה את עצמי אימא כדבר ראשון . עמית , אם לשלושה ילדים ומורה בקיבוץ , אומרת : אני חושבת שנשים הן … עם פחות אמביציה . בגילאים שיש להן ילדים קטנים , הן פחות דורשות מעצמן בשב...
To the book