רווחה נפשית סובייקטיבית בקרב יועצים חינוכיים

מסקירת המחקרים בישראל שבהם הוערכה , במישרין או בעקיפין , הרווחה הנפשית הסובייקטיבית של היועצים עולה במובהק כי הם מצויים ברמת רווחה נפשית בינונית-גבוהה . בתחילת שנות השמונים הגיע ציון שביעות הרצון הממוצעת של היועצים בבתי הספר 3 . ל-16 ( בסולם -1שמ עד ( 6 ( ויזנר , . ( 1983 בסקרים מאוחרים יותר נצפית עלייה במידת שביעות הרצון של היועצים : בסקר היועצים שנערך ב-1998 השיבו 72 % כ- כי הם שבעי רצון במידה רבה מאוד מעבודתם ( דירוג 8-10 בסולם בן 10 דרגות , ( בעוד רק קומץ יועצות , , 3 % כ- דיווחו כי הן אינן שבעות רצון בצורה משמעותית ( דירוג של 1-4 בסולם בן 10 דרגות ) ( ארהרד , . ( 1998 בסקר שנערך עשור אחד לאחר מכן , ובו השתתפה כמחצית מאוכלוסיית היועצים החינוכיים באותה שנה , מתקבלת תמונה דומה : 73 % כ- מן היועצות החינוכיות מדווחות כי הן מרוצות מאוד מעבודתן ( כלומר , ציינו דירוג 8-10 בסולם בן 10 דרגות ) ( ארהרד , . ( 2008 במחקר עדכני בישראל ( יעקבסון , ( 2013 נעשה שימוש בשאלונים הקלסיים שבאמצעותם מוערכות , במחקרים רבים בארץ ובעולם , הרווחה הנפשית הסובייקטיבית ( Shmotkin , 1998 ) ושביעות רצונם של המשת...  To the book