שנות השישים

שנים אלה נחשבות ל"שנות ההבשלה" של השירותים הפסיכולוגיים-ייעוציים בישראל . עשור זה בארץ התאפיין בהתפרצויות חוזרות ונשנות של מחאה נגד אפליה וקיפוח של בני עדות המזרח והתערערות כוחה של התרבות הדומיננטית האשכנזית . במקביל להתפכחות במערכת החברתית-פוליטית , גם במערכת החינוך הופרכה האמונה התמימה כי " הזמן יעשה את שלו" והפער בהישגי תלמידים משתי הקבוצות יצטמצם במהלך השנים . מחקרים שנערכו אז ( סמילנסקי ופרנס , ( 1960 העידו על גודל הפער בין ילדי שתי הקבוצות , ומערכת החינוך הצהירה על מדיניות של העדפה מתקנת על מנת לפצות " תלמידים טעוני טיפוח . " הביטוי המבני הרדיקלי של המדיניות החדשה היה ההחלטה על רפורמה במבנה מערכת החינוך , שאושרה בכנסת בשנת . 1968 " עקרון האינטגרציה , " שיושם בחטיבות הביניים , בא לממש את המושג " שוויון הזדמנויות חינוכיות . " הנחת היסוד של מדיניות זו הייתה כי שילוב תלמידים חזקים וחלשים באותה כיתה יקדם את התלמידים החלשים , מבלי לפגוע בהישגיהם של החזקים . על רקע מציאות חברתית-חינוכית זאת הוצע תפקיד חדש , זה של " מורה-יועץ . " התפקיד היה פרי יוזמתו של פרופ' משה סמילנסקי ( יועצו הפדגוג...  To the book