|
|
על פי הקונבנציה המקובלת , מפות משורטטות כך שהחלק העליון של הדף מייצג את הצפון . כאשר משתמשים במפה טופוגרפית כדי להתמצא בשטח , יש להתאים בין המפה , השטח והמשתמש , כך שמיקומו של הפרט ביחס ל"צפון" המיוצג במפה יהיה תואם למיקומו של הפרט ביחס ל"צפון" הגיאוגרפי . לשם כך אפשר לסובב את המפה בפועל , או לבצע רוטציה מנטלית של המפה או של הייצוג המנטלי של השטח . פעולה זו מכונה " הצפנה" ( alignment ) או " התאמה . " בפרק זה בחרנו להשתמש במונח " התאמה" כדי לתאר כל פעולה של רוטציה בפועל , כך שהכיוון של המפה ביחס לפרט יתאים לנקודת התצפית של הפרט על השטח שהמפה מייצגת . סיבוב של המפה עד שהיא מותאמת לעולם האמיתי " ) התאמה" פיזית ) מאפשר למשתמשים להתאים תפיסתית בין הייצוג ( המפה ) לבין המרחב המיוצג . לילדים ולמבוגרים קל יותר להשתמש במפה כאשר היא " מותאמת" ( aligned ) לנקודת התצפית שלהם על המרחב . בליידס וספנסר Blades &) ( Spencer , 1994 מצאו שילדים בגילים 3-6 שנים הצליחו להשתמש במפה פשוטה כדי לזהות מיקום של חפץ בחדר , כאשר המפה הייתה מותאמת לנקודת המבט שלהם , ואולם כאשר המפה הוגשה להם ברוטציה של , 180 ! התגו...
To the book |
|
|