היכולת של ילדים להבחין בין איורים נרטיביים לאיורים מדעיים

סוגה ז' ) אנר ) היא קטגוריה של טקסטים שיש להם מטרה חברתית משותפת , ומבנה אופייני המשרת את המטרה המיוחדת לסוגה ( כגון : מתן הוראות , הצגת טיעון או תיאור וכיו"ב ) ( פלד , . ( 1996 ההבחנה בין סוגות היא נדבך מרכזי בהתפתחות האוריינות , משום שהסוגות מהוות כלים המקלים על השגת המטרות של המוען . זיהוי נכון של הסוגה שבמסגרתה נוצר טקסט כלשהו מקל על פרשנותו . למרות זאת , התפתחות היכולת של ילדים להבחין בין סוגות ולהשתמש בסוגות במגוון של הקשרים נחקרה מעט ( בלום-קולקה , . ( 2010 כדי לבדוק באיזו מידה ילדי גן יכולים להפיק איורים נרטיביים ואיורים מדעיים מובחנים , ערכנו מחקר ( תובל וגוברמן , ( 2011 שבו ילדים בגיל 6-4 שנים התבקשו לצייר שני איורים : איור מדעי - הילדים התבקשו ליצור איור המראה במדויק ככל האפשר נמלה שהונחה מולם , כך שאפשר יהיה בעתיד להיעזר באיור על מנת להיזכר כיצד נמלה נראית . תהליך ההפקה של האיור היה מלווה בתיווך של המחנכת אשר מיקד את הקשב של הילדים בחלקי הגוף של הנמלה ובהתאמה שבין האיור לבין מראה עיניהם . התיווך סייע לילדים להקדיש לאיור קשב ממושך וממוקד יותר ממה שהיו מקדישים לו אילו עבדו בא...  To the book