"המקום הזה הוא בעיניי שמורת טבע שבאמת צריך לשמור עליה" – דיוקן בית ספר "מפנה" בעיני חברי הצוות שלו

עדנה קפל-גרין ויוליה מירסקי מבוא יום שני , 8 : 45 בבוקר . אני מאחרת . רועי הרכז כבר החל את השיעור . אני לא יכולה להיכנס עכשיו , הרי אינני תלמידה שמותר לה לאחר . ואולי טוב שכך . למי יש כוח להיכנס לשם ? לאי-שקט הזה בכיתה ולתפקיד ה"דון קישוט" שנאבק בתחנות רוח , מחייך בתוך ההמולה ומנסה להרגיע ? אני מתיישבת בכבדות על המעקה הנמוך , המפריד בין מגרש החניה של בית הספר והגינה שלו , בצל עצי האורן הגבוהים . מיכאל , אב הבית , עסוק בגירוף המחטים והאצטרובלים שנשרו מהעץ אל תוך ערוגות צמחי התבלין : שיבה , ריחן , רוזמרין , מרווה , מליסה ונענע . אני מביטה בשיחי הנענע הבולטים בגובהם ובצבע הירוק העז והבוהק שלהם וחושבת על הנענע ועל המליסה בגינה שלי – מכורסמות , חלולות ומפולשות . בפליאה אני שואלת אותו : " מיכאל , איזה יופי של נענע , איזה גודל יש לעלים שלה . איך אתה מצליח לגדל אותה ככה " ? מיכאל מביט ומחייך . מבסוט , הוא נשען על המגרפה ואומר : ב' " מפנה' גם הנענע חייבת לגדול ! מה זה ? ' מפנה' או לא ' מפנה " ? ' ואז הוא ממשיך בגירוף . ( יומן שדה , ( 5 . 9 . 1997 תיאור זה הוא הוא מימי התצפית הראשונים בסביבה הנח...  To the book