מופעים של סדר כאוטי בחינוך - המקרה של גן ילדי זרים בדרום תל-אביב

אילאיל אמיר-כסיף * מבוא בגנים בארץ הולדתי הכול שונה . הילדים באותו הגיל , כולם בני ארבע-חמש . לפני כן הם עם ההורים בבית , והגננות לא מטפלות , כמוני , בתינוקות בני שלושה חודשים , אסור לעבוד ככה ... הגננות שם יודעות הכול , הן מלמדות את הילדים אנגלית ... בגיל ארבע , בגן , הילדים מתחילים ללמוד לדבר ולכתוב באנגלית . פה , ילדים בכיתה א' לא יודעים לקרוא ולכתוב ... שם כל הילדים מגיעים בזמן , בשבע וחצי לא רואים אף ילד מסתובב בקמפוס [ מרכז הכולל בית ספר וגני ילדים . [ כולם בחדרים וכולם עם תלבושת אחידה . מגיל ארבע כולם חייבים לבוא עם נעליים שחורות , גרביים לבנות ועניבה ... אתה לא יכול להיכנס לקמפוס אם אין לך תלבושת אחידה . 10 : 9-00 : ב-30 אוכלים " סנק" וב 13 : 12-00 : -30 כבר הולכים הביתה ואוכלים בבית ... כאן זה שונה . בדברים אלה תיארה ג'ני , מנהלת גן לילדי עובדים זרים בדרום תל-אביב , את ההבדל בין גני הילדים בארץ מולדתה ( הפיליפינים ) לבין הגן שבניהולה , תוך כדי הדגשתה את הסדר המופתי ששרר בגנים שהכירה לפני בואה לישראל . הגן של ג'ני הוא העומד במוקד המחקר האתנוגרפי המובא להלן , שבו ביקשתי לבחון כי...  To the book