מבוא

ברכה אלפרט ושמחה שלסקי המאמרים המוצגים בספר שלפנינו בוחנים מקרוב מסגרות , תהליכים וסוגיות בחינוך באמצעות כלי המחקר , נקודות המבט ודרכי הכתיבה של האתנוגרפיה . גישת המחקר האתנוגרפי אפיינה במקורה את עבודתם של האנתרופולוגים שעסקו בחברות שתרבותן הייתה שונה מאוד מזו שלהם , תרבויות שנחשבו אקזוטיות . תהליך החינוך , במשמעות הרחבה של המושג , תפס מקום נכבד באתנוגרפיות הקלסיות . רק מאוחר יותר החלו סוציולוגים , במיוחד מאסכולת שיקגו , להשתמש בשיטות אתנוגרפיות לחקור חברות מסביבתם הקרובה . תחילה התמקדו בקבוצות שנמנו עם השוליים החברתיים – מהגרים , ילידים בני תרבויות שונות וחבורות רחוב . רק בעשורים האחרונים הגיע המחקר האתנוגרפי – גם של האנתרופולוגים – אל הזרם המרכזי של החברה , והחל בוחן את אופן ההתייחסות של הזרם המרכזי לתרבויות של אחרים . כיום משרתת האתנוגרפיה כשיטת מחקר לא רק את האנתרופולוגים , אלא גם חוקרי חברה אחרים , בראש ובראשונה סוציולוגים , אך גם חוקרי חינוך , פסיכולוגים , גיאוגרפים , חוקרי סיעוד לסוגיהם , ואף חוקרי משפט . באמצעות האתנוגרפיה מונמכות אפוא חומות המפרידות בין הדיסציפלינות , והחברה מ...  To the book