א. הפעלת אמפתיה ושיפוט

שיפוט פירושו לומר לחניך את דעתנו באשר לטוב ורע , נכון ולא נכון , אמת ושקר . בטיפול קלסי מזהירים את המטפלים לא למלא תפקיד של שופט , ורבים מאלה המכשירים את היועצים מזהירים אותם לא לשפוט , כי אמפתיה ושיפוט אינם הולכים יחד . לדעתי , ישנם מצבים שבהם אנשי חינוך ( כולל יועצים ) חייבים להיות בעמדה שיפוטית . אי לכך הפתרון הוא להגיע קודם לאמפתיה סבילה ורק אחר כך לעבור לאמפתיה פעילה שיש בה שיפוט והכוונה . אמפתיה בחינוך מאופיינת בכך שהאחריות לביצועה מוטלת על איש החינוך והיא זו שונה מאמפתיה זוגית . בני זוג נמצאים במצב חברתי שווה , והאחריות לאמפתיה מוטלת על שניהם במידה שווה ומשתרעת על פני שנים . ברור שאם צד אחד אמפתי והאחר לא - הזוגיות נשחקת . אולם בזוגיות טובה , האחריות מתחלקת באופן שווה , וכאשר אחד הצדדים מפגין אמפתיה - השני מצטרף אליו . כך נוצר יחס הדדי של אמפתיה ( מרכיב מרכזי באהבה . ( בתחום החינוך , יחסים שוויוניים כאלה קיימים בין המורים ובין עצמם , אולם יחסים בין מורה ותלמיד או בין מנהל ומורה אינם שוויוניים . במקרים אלה הכלל אומר כי האחריות לאמפתיה מוטלת על הבוגר מבין השניים . האחריות לאמפתיה ...  To the book