|
|
הרגש העיקרי בפרדה הוא תחושה של אובדן . יש אובדן מר כמו מוות , ויש אובדן שבו עצב ושמחה משמשים בערבוביה , כגון כאשר ילד עוזב את הבית לטובת לימודים , או כאשר הורים משיאים את ילדיהם . כך גם בפרדה של החניך מאיש החינוך , יש שהאובדן מר ויש שהוא מהול בשמחה . רגשות הפרדה מושפעים כמובן ממידת ההצלחה שהושגה , מעוצמת הקשר שנוצר , מההשקעה בזמן וברגש ומחוויות קודמות של החניך בפרדה מאחרים משמעותיים . אם הפגישות היו מוצלחות , איש החינוך נעשה חשוב לחניך , והפרדה ממנו עשויה לגרום לו צער בשל הפסקת התמיכה בו . אולם אם החניך מורגל בפרדות וחייו מלווים באנשים שמתחלפים מולו , הוא יגן על עצמו ולא בהכרח יצטער על הפרדה . במקרים שבהם השיחות חייבות להסתיים אבל החניך עדיין זקוק לאיש החינוך , יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לסיום . במקרים אלה התקווה שליוותה את השיחות מוחלפת אצל החניך בכעס ואולי אף בייאוש . מתי יש לסיים את השיחות בטיפול פסיכולוגי , סיום הפגישות נקבע על ידי המטופל או ביוזמת המטפל , אלא אם כן התרחשו אירועים חריגים ( המטפל או המטופל עובר לגור במקום מרוחק . ( לעומת זאת , בפגישות חינוכיות - סיבות שונות עשויות לה...
To the book |
|
|