ב. שלב טרום אמפתיה

זיהוי הצורך של החניך באמפתיה ככל שנהיה רגישים יותר לזולת , כך נקדים לזהות את הצורך שלו באמפתיה ונתמוך בו לפני שייפול . לצורך כך יש להפנות את העין הפנימית או החיצונית שלנו למקום הנכון ולעשות את אוזננו כאפרכסת . האפרכסת - צדה החיצוני רחב והפנימי צר , שכן החלק הרחב נועד לאסוף את כל הקולות מהמרחב ולנקז אותם לתוך משפך צר , ומשם הם עוברים למוח לצורך מיון ועיבוד . הרעיון הוא להפוך את עינינו ואת אוזנינו למערכות הסורקות ומחפשות בין אלה שנמצאים באחריותנו את הזקוקים לנדיבות אמפתית . יש שהמציאות מפנה את עינינו ואת אוזנינו אל תלמיד מסוים , כגון במקרה שתלמיד פונה ליועץ לקבל עזרה , או במקרה של שכול ואובדן אצל תלמיד . אולם פעמים רבות המציאות אינה זועקת " אמפתיה אמפתיה" אלא רומזת , וללא רגישות של איש החינוך לרמזים , החניך ילך ויידרדר . רמזים אלה מתבטאים בירידה פתאומית ברמת ההישגים , בעיניים דומעות , בפנים עצובות , בהתבודדויות בפינות החצר וכדומה . על המחנך להיות רגיש אפילו לסימנים קלים המרמזים על הצורך של החניך באמפתיה . להלן סיפור קצר הממחיש זאת . אישה זקנה עמדה לפני כספומט בניסיונות נואשים למשוך כסף ....  To the book