|
|
הערך השלישי החשוב להנעת האמפתיה היא אמונה ביכולתו של כל אדם ( כולל איש החינוך עצמו ) ללמוד , להשתנות ולצמוח בכל עת . רבים גורסים כי על האמפתיה להתמקד בקבלת הזולת מבלי לנסות לשנותו . בתפיסה זו האמפתיה עשויה להתפרש כהשלמה עם כל חיסרון , ומכאן כפסיבית . תפיסה פסיבית כזו אינה מתאימה לאנשי חינוך , שמתפקידם לחנך וללמד , כלומר ליצור שינויים חיוביים אצל חניכיהם . איש חינוך שיקבל את עצמו " כפי שהוא" או את תלמידו " כפי שהוא , " עשוי להשלים עם כל חסרונותיו ולהישאר כפי שהוא . בהקשר החינוכי חשוב אפוא להרחיב את המושג אמפתיה לעבר מושגים של שינוי , צמיחה והעצמה . תפיסה זו של המושג מתבססת על האמונה שהצורך להשתנות ולצמוח הוא חלק מקבלת העצמי . יש שני סוגים של שינויים המתחוללים בסביבה או באדם , והם נמצאים על רצף אחד : האחד - שינוי מן המעלה הראשונה , שהוא כמותי ולא מהותי " ) עוד מאותו הדבר (; " והאחר - שינוי מן המעלה השנייה , שהוא משהו מהותי , חדש ומביא בעקבותיו תוצאות משמעותיות . כאמור , ההבחנה בין שני אלה איננה דיכוטומית , שכן שניהם מבטאים קצוות של רצף אחד . קצה אחד של הרצף מציין העדר שינוי או שינוי מועט...
To the book |
|
|