מבוא

אנשים זקוקים לאמפתיה במצבים של סכסוכים ( קונפליקטים ) פנימיים או בין-אישיים ובמצבים של סבל , בדידות , שכול ויגון . קשה להגדיר אמפתיה כשם שקשה להגדיר אהבה ואמונה . למרות העובדה שלמילים יש כוח רב , בבואנו להתמודד עם מושגים מורכבים אנחנו מוגבלים . נראה שאת הדברים היפים והנשגבים ביותר בחיים , כמו אמפתיה מרבית , איננו יכולים לראות , למשש או להבין אלא לחוש אותם בלב . אי לכך , לפני שנדון בתהליך האמפתי ננסה לחוש אמפתיה באמצעות מונולוג של מורה . ישבנו , את ואני , אחת ליד השנייה על הספסל בחצר האחורית של בית הספר . את בוכה ואני מחבקת אותך בזרועותיי כאילו היית בתי , בבת עיני . את לא באמת התמסרת לחיבוק , ובכייך לא נרגע . " היי מתוקה , הכול בסדר " ? ואת מנענעת בראשך למעלה ולמטה בתנועת הן מהוססת ולא משכנעת . הסתכלתי עלייך וראיתי שאת קצת חיוורת . " מה קרה " ? שאלתי , וראיתי שגם המבט שלך אחר . שאין בו את הניצוץ הזה , הניצוץ השמח שיש לך תמיד . חיבקתי אותך שוב ואמרתי " אל תדאגי , ספרי לי למה את בוכה . " ואמרת שאת מפחדת מה אבא יעשה אם ידע שגילית את הסוד . ואני אמרתי " אל תדאגי , אני אגן עלייך ולא אתן שיפג...  To the book