|
|
העיון בהערותיו הלשוניות של רש"י העלה שורה של תפיסות דקדוקיות בנושאים תחביריים מגוונים , ומתוך דבריו אפשר לבנות תמונה שלמה של עמדותיו בנושאים הללו . פירושו מצטיין בעקיבות בנושאי לשון , וכמעט שאין בו סתירות פנימיות בתחום זה . לדוגמה , בנושא מילות היחס המוצרכות רש"י משתמש שוב ושוב באותה שיטה : בדיקת המבנים השונים של הפועל במקרא והסקת מסקנות מן השוני המבני . הוא עושה כן הן בפעלים נפוצים , דוגמת הפעלים ציווה ואסף , הנזכרים במקרא מאות פעמים , הן בפעלים נדירים כמו 17 ראה על כך בפירוט גמליאל , תפיסות תחביריות , עמ' . 333-336 הפועל שעה , שמזדמן , במבניו השונים , פחות מתריסר פעמים במקרא כולו . כך נהג גם בעניין המשלים המקודם : הוא דן בכמה פסוקים שיש בהם משלים מקודם אחרי הפועל אמר ואחרי הפועל דיבר , ולא הסתפק בציון התופעה בהזדמנות אחת . הוא הדין לשימושה של המילה כי : כפי שראינו , רש"י חוזר שוב ושוב על התפיסה שהמילה כי משמשת גם לפתיחת פסוקית מושאית , כמו המילה אשר – דבר שהמקור התלמודי על שימושי המילה כי מתעלם ממנו לחלוטין , ומפרשים אחרים לא ראו צורך לציין אותו . וכן מנהגו של רש"י גם בשאר הנושאים הד...
To the book |
|
|