זו שאלת מפתח בדיון על פירוש רש"י . כפי שהוזכר במבוא , מקובל לטעון שרש"י הוא פרשן , ואיננו בלשן , ועל כן אין מקום לדבר על החשיבה הבלשנית שלו . כדי להוכיח שאכן הייתה לרש"י חשיבה בלשנית , עלינו להוכיח שהערות הפירוש שראינו חורגות מתחום הפרשנות אל תחום הבלשנות . לא נוכל להוכיח זאת מהערותיו המילוניות , מפני שפירוש מילים הוא חלק מתפקידו של פרשן , ואין בו משום הוכחה לגישה דקדוקית ; רק דיונים דקדוקיים יש בהם כדי ללמד על תפיסה דקדוקית . כעת , אחרי שבחנו את הערות הפירוש לפרטיהן , ראוי להשיב על השאלה הזאת . ככלל אפשר לומר שעצם הצגת עיקרי משנתו הלשונית של רש"י כבר נותנת את התשובה . אילו היה מדובר בפרשנות בלבד , לא יכולנו לסרטט תמונה כה מקיפה של עמדותיו במגוון רחב של נושאים תחביריים . מן התפיסה הלשונית שהוצגה כאן עולה תשובה ברורה : אכן מדובר בתפיסה בלשנית . מכל מקום , ההבדל בין פרשן לבלשן ניכר , כפי שהטעמנו במבוא , בהערות שעניינן אינו תוכן הכתוב אלא הדיון הבלשני . קבענו שם ( סעיף ( 0 . 2 שקנה המידה לזיהוי גישה בלשנית בפירוש יש בו שלושה מרכיבים : חריגה מן הדיון התוכני אל הדיון הדקדוקי , עיסוק בשאלות ...
To the book